דואט חדש שבו הזמרים משמרים את המוזיקה המזרחית האותנטית ומעבירים מסר חשוב
"אני חושב שמעטים זוכרים איך התנהלנו שנייה לפני שהפרידה בנינו הקורונה, הייתה יותר אחדות ואהבה בין אחד לשני ומאז שכחנו איך זה להיות בני אדם..." כך פתח הזמר והיוצר חיים בר את שיחתו עם התמלילנית קטרין ברכה, שהתבקשה בעקבות התובנה הזו לכתוב שיר חדש.
וחיים, חיים צודק, האווירה הלא נעימה הזו אופפת אותנו מאז שהפכנו להיות יותר מכונות חסרות רגש שמדלגים מטרגדיה לטרגדיה, מסגר לסגר ומריחוק חברתי למלחמות אחים ופילוגים, הלב שלנו הפך להיות קר יותר והרגש נעלם, חברים התנתקו ומשפחות התפרקו בקלות, קל זה כבר לא.
כשהמילים הכל כך נכונות היו מוכנות, הגיע תורו של עמוס כהן להלחין ולעבד. בזמן ההקלטות הרגיש חיים בר שצריך לשלב גוון קול ייחודי נוסף, הוא פנה מיד לחברו הטוב הזמר אבי בבאי ויחד הם הקליטו את השיר המרגש
לאן עוד נגיע מספר את הסיפור שלנו, של כל אחד מאיתנו, של הסובבים הקרובים וגם הרחוקים מאיתנו, אלו שעד לא מזמן היו לצידנו. אחרי תקופה ארוכה של פחדים וחרדות, בבתים וברחובות, שום מקום כבר לא מרגיש בטוח והציפייה אל הלא נודע גדלה מרגע לרגע, עד ששכחנו ולא למדנו מזה איך פשוט להיות בני אדם.
לא בכדי, נבחר הסגנון המוזיקלי המזרחי – האותנטי שגם הוא כל כך חסר לנו בנוף המוסיקלי, מאז שהפופ הישראלי החליף אותו, כך, ברגש אמיתי, מצליחים חיים בר ואבי בבאי לרגש בקולם ולהעביר את המסר הכי חשוב שצריך ללוות אותנו בכל יום:
"תראה אחי הכל הפך ללא מובן, כי כל אחד טיפס לאושר המושלם,
בתוך עולם שנהפך לבלאגן, כי לא למדנו איך להיות רק בני אדם..."
תגובות